שם הטוטם (הרואה #2) / יובל אטיאס

אין משולש, לא היה משולש ולא יהיה משולש. העולם מלא בצורות לא חופפות.

אה, ואיזה כיף ששתי הכריכות קיבלו פתאום משמעות!

גילוי נאות: הספר התקבל לקריאה

אז מה יש לנו הפעם?

אם חשבנו בספר הקודם שיש בעיות בעולם האנימלי, בספר הזה נגלה שהן היו רק קצה הקרחון. הגורים לא נמצאים בשום מקום, הרואה לא מצליחה לזמן חזיונות, הבנים לא מפסיקים לריב ובין לבין יש דיבורים על מגיפה. תרז בתפקיד בערך חודש, והיא צריכה להתאפס. מהר.

ומה חשבתי?

אין פה ממש מקום לנק' שעבדו לי ולכאלה שלא. זה ספר שני בסדרה (סקירה לראשון כאן) ורוב הדברים די דומים, בעיקר מבחינת סגנון הכתיבה והקצב.

• דמויות - ג'וני כפרה עליו מקבל סופסוף אופי מעבר למצחיקול, תאיר נהיית אדם בפני עצמה ורותם מושלמת. תרז עצמה קצת תקועה במשבצת לא-מאמינה-בעצמה עד שקורה משהו שמזיז את העלילה ופתאום יש לה עמוד שדרה מברזל.

• חוץ מזה יש הרבה יותר גוונים של אפור בעולם. חלק מהשקרים מסתובבים כבר שנים וכולם צריכים להתמודד עם שיתופי פעולה ועם אנשים ששונים מהם.

• לא אהבתי את השינוי של יואב. הוא היה פתאומי, זרק לגמרי על התחושות של תרז והאמת? מעצבן אותי שהם עדיין לא הבינו מה קורה בין השלושה. ג'וני ניחש (אמר בבוטות) בספר הקודם, כל מי שפוגש אותם מנחש תוך רחרוח אחד - אבל אנחנו כקוראים צריכים לחכות בסבלנות למשהו שהיה ברור כבר בהתחלה? למה זה טוב?

• קצב ועלילה - באופן כללי הספר הרגיש קצת כמו מעבר בין ספר 1 ל-3. זה משהו שקורה הרבה בטרילוגיות (במיוחד לנוער אבל לא רק) וזה בסדר. יש סיבה שזה משהו שקורה הרבה. אבל זה כן קצת מבאס אם אין לידי את הספר השלישי כדי להמשיך (יאללה שיצא כבר! מחכה!). היו גם הרבה יותר מדי קצוות שנשארו פתוחים וזה חיזק את ההרגשה של מעבר במקום עלילת ספר

• אפרופו ספר שלישי, גוגל לימד אותי שיש מילון מונחים באתר הסופרת. הלוואי שהוא היה מודפס בספר, במיוחד בספר הראשון, כי חלק מהדברים שם סידרו את העולם טוב יותר. במסגרת האתר ממליצה גם על הדקה של ג'וני ואופק במעלית מנק' המבט של ג'וני, כי הם חמדמדים

• סיום - מעולה! זה כל מה שאגיד עליו

• האם יגיע שלב שבו אמירת השם לא תהדהד לי בראש כמו הסצנה מהנסיכה הקסומה? תגידו לי שטילי טילי טילי (או אור, אני לא שופטת) לא נשמע כמו המפרדינק המפרדינק המפרדינק! במיוחד כשפלג ויואב רבים על זה

שורה תחתונה: מחכה לשלישי!