הרואה (הרואה #1) / יובל אטיאס
- ninahassid
- 2 באפר׳
- זמן קריאה 2 דקות
עודכן: 3 באפר׳
פנטזיה אורבנית ישראלית לנוער, זאב שאוהב סוכריות גומי ויום שיער רע שנמשך כבר 17 שנים
גילוי נאות: הספר התקבל לקריאה
אז מה יש לנו הפעם?
החיים של תרז השתנו לראשונה לפני 9 שנים, היום הם משתנים שוב. היא ואמא שלה חיות בארה"ב, לא מתבלטות, מחליפות מקום. אבל כשהיא מקבלת הזמנה להלוויה של האב הנוטש ומגיעה לישראל תרז מגלה ערימת סודות משפחתית, וייעוד. האם היא תקבל אותו?
למה כן?
הסגנון - הרגיש לי קצת כמו הכלאה בין קלי ארמסטרונג (נשות העולם הנסתר, הכוחות האפלים מכל) לבין קרי ארתור (ירח מלא עולה) - ואני אומרת את זה בצורה הכי חיובית שיש!
הקצב - חלק מהדברים נפתרים מהר, אבל התעלומה הראשית לא. וזה נחמד בעיני. נותן מקום להמשך בלי להפוך את הספר הנוכחי למיותר. יש משמעות לכל גילוי ונסיון
אין משולש - לא ממש ברור לי למה המשפט הראשון(!) בתקציר מבטיח משולש אהבה כשלפחות בספר הנוכחי אין כזה. אני דווקא בעד העניין, רק המסגור שלו יוצר ציפיה למשהו שלא קורה
מונחים בעולם - הם מספיק ייחודיים, ומספיק בעברית כדי להנות מהם עם חצי חיוך. מה שכן, קראתי "חדחושים" כ"חדשדושים" בערך חצי ספר (חדשים במקום בעלי חוש אחד), והפרשנות המוטעית הזאת הסתדרה לי טוב עם ההיסטוריה האנימלית
למה לא?
הקצב - כן כן, מופיע בשניהם. רוב הבעיות מתחילות ונגמרות תוך כמה עמודים. הייתי שמחה לקצת יותר באלגן בין הבעיה לפתרון
יותר מדי דמויות, פחות מדי ייחודיות - אני מתביישת לספר כמה זמן לקח לי להבין שאיזי ותאיר הן שתי נשים שונות, פשוט כי לתייג מישהי כ'אמא' ומישהי כ'מטילת סכינים' לא מרגיש לי כמו הפרדה בין דמויות. אם דין לוחם למה שלא אניח שגם איזי? ג'וני מקוטלג כאדיוט חביב אבל עולה ברגע על מה שאני מנחשת שלדמויות האחרות ייקח עוד ספר להבין, והכי גרוע - לא הבנתי בני כמה הם היום ביחס לתרז בת ה-17
שיקרת לי - אני לא מחבבת הסתרות ושקרים "סתם" כמניע עלילתי. וכאן זה...המניע העיקרי. אם זה היה קורה פעם אחת, סבבה. פעמיים? הייתי מבליגה. אבל זה קורה שוב ושוב ושוב, ונראה שאין לכל השקרים האלה השפעה על תרז, על מידת האמונה שלה באנשים ועל הסיכונים שהיא בוחרת לקחת. מעבר לדמעות פה ושם, כל הסיפור לא משנה אותה. לא החיים במסתור, לא הגילויים על העולם האנימלי, לא כל השאר...
שורה תחתונה
מאוד נהניתי ממנו. אני כותבת בסקירות הרבה ממה שעלה לי לראש תוך כדי קריאה, אבל בסוף היה לי כיף!
Comments