מוות אורב (האחרים #2) / אן בישופ
- wonderninabooks
- 5 באוק׳
- זמן קריאה 2 דקות
טריגרים שעולולים להיות ספויילר - בשורה האחרונה!

אז מה יש לנו הפעם?
[מאוד משתדלת לא לספיילר את הראשון] כששני סמים ממכרים מעוררים אלימות קשה בין בני האדם לבין עצמם ובינם לבין האחרים, שיווי המשקל העדין בין החברה האנושית לשאר יצורי נמיד נמצא בסכנה. נבואות דיסטופיות עולות שוב ושוב, היבשת תוססת וכל מילה שגויה עשויה לגרור מוות המוני. אחרים ובני אדם יאלצו לשתף פעולה או לראות את העולם בוער, אבל לחלק מהם בעירה לא נראית פתרון רע במיוחד...
ומה חשבתי?
זום אאוט - אם בספר הקודם התמקדנו בעיר אחת ובקומץ מבנים, כאן מישהו עשה זום-אאוט החוצה וכל העולם משפיע על כל העולם. בחצי הראשון של הספר זה היה ממש מגניב, אבל בחצי השני נראה ששכחו לא מעט מהקצוות שנפתחו. צ'אנס לא רע שיחזרו אליהם בהמשך (אני מנחשת, לא קוראת את התקצירים הבאים כי כל אחד מספיילר את הקודם) אבל קצת חבל לי שהתבזבז הזמן להכיר בספר הזה חלק מהשחקנים/המקומות כשיש כל כך הרבה שמות לזכור גם ככה.
עדיין נורא נורא מגניב בעיני שכל מעשה של שני תיכוניסטים משועממים יכול להשפיע על חיים של אלפי אנשים. לכל אחד יש אחריות מסויימת, לא רק לאנשי מפתח. זה מאוד שונה מהעולם שלנו, יוצר זרות ובידול טובים יותר מכל משחק על מילים מוכרות ועל הדרך גם שונה מרוב (כל) הספרים שיצא לי לקרא. זה לא "שהנבחר" לא משפיע, זה שהוא לא היחיד שמשפיע.
המון אלימות ו-gore - המון. באמת המון. ברמה שהיתה סצנה שעצרתי בגללה את הקריאה לאיזה יום. זה לא פחד כמו בספרי אימה כי הכל מספיק זר. זה...גועל? רתיעה? ככה או ככה זה טורד מנוחה במובן המילולי ולא יצא לי מהראש שני לילות.
כמו בספר הקודם, גם כאן יש חוסר איזון קשה בין העלילה לאורך הספר, רמת הפירוט והקצב לבין הסוף. בשני הספרים הסוף נכתב "מהר-מהר" ויש בזה משהו מאוד אנטי קליימטי. שמענו על כל הפעלת כוחות ביבשת, אבל במקום שבו זה הכי מעניין, שאליו הכל נבנה, קיבלנו חצי משפט.
טריגרים שעלולים לספיילר: סחר בבני אדם/שיעבוד, עינויים, פציעה עצמית, אונס, הריונות כתוצאה מאונס, סוויני טוד (קניבליזם שלא במודע) והרבה gore




תגובות