שד יהיר / ר.ס. גריי

סיפור חמוד, כתיבה ממש מעצבנת

שווק כקומדיה רומנטית בדגש על קומית - בפועל הוא קומדיה רומנטית קלאסית. לא מצחיק במיוחד, לפעמים חוצה לנושאים כבדים.

אז מה יש לנו פה?

הבחורה שלנו עוזבת את הנישואים המתעללים באמצע הלילה ועושה את הדרך מקליפורניה לטקסס בתקווה שאחותה תתן לה לישון אצלה קצת. כשהיא מגיעה מסתבר שהאחות בפריז ודבר מוביל לדבר ככה שהיא מתחילה לעבוד בחווה כעוזרת בית ומבשלת דברים מוזרים כמו סלמון או קוסקוס לקאובוי ולסבתא הכי טקסס שפגשתם.

למה לא	למה כן
הסיפור עצמו נוסחתי במובן הכי חמוד של המילה. קליל למדי והם לא מתאהבים ממבט ראשון ושתי מילים (תודה לאל).	הכתיבה כל כך מעצבנת! גוף ראשון הווה - לא פחות. (אני הולכת, אני חוזרת, אני אני אני). זה ממש הפריע לי למרות שלרוב אני מחליפה גוף ראשון ושלישי בלי למצמץ. אין שום הצדקה ספרותית לכתוב בגוף ראשון הווה ובסצנות שלמות זה נראה מגוחך (מי חושבת ביומיום שהיא מחזיקה דברים כמו מגדל קלפים בהוריקן?!). חוץ מזה הסופרת לא הלכה עד הסוף עם הרעיונות שלה וחלק מהם כאילו ננטשו באמצע, במיוחד בכל הקשור לבעל.