מגן הדרורים (מגן הדרורים #1) דבני פרי

"אני שונאת אותך" "כן, נכון. אל תשכחי את זה"

טריגרים: gore, חלקי גופות ומוות אלים

אז מה יש לנו הפעם?

אודסה היא הנסיכה האפורה, בת מלך הזהב. האחות הפחות מוצלחת, המגושמת, שנחבאת את הכלים. את אחותה גידלו להיות מרגלת ומתנקשת - נסיכה של ממש. אבל ברגע האחרון התפקידים מתחלפים והיא נשלחת כפרס-כלה לממלכה מרוחקת ורוויית סכנות.

למה כן?

• אקשן - מלא אקשן לאורך כל הספר! דברים אמנם מתחילים להאיץ לקראת הסוף, אבל יש מינון טוב של התרחשויות, שיחות וקרבות לאורך העלילה.

• מונטאז' אימונים - אין כמו מונטאז' אימונים מוצלח וכאן יש לנו בחורה שרוצה לדעת להגן על עצמה ושני מורים חסרי רחמים. כן היא על גבול הפאתטית בהתחלה, אבל היא לא נשארת כזאת.

• אודסה לומדת - אודסה מגיעה לממלכה זרה כשהיא חסרת מיומנויות ריגול ולוחמה, אבל היא לא מגיעה טיפשה. היא בכל זאת גדלה בארמון, רכשה השכלה, מכירה את הבסיס. היא יודעת לקרא, לכתוב, לצייר, להבין סיטואציות חברתיות בין המילים. למעשה אחד הדברים הראשונים שהיא מנסה להבין זה מנהגים ומוסכמות שונים משלה! היא אוספת מידע, היא מקשיבה למי שמבין יותר והיא משחקת שוב ושוב בפרטי המידע שהצליחה להשיג. היא נחושה ומלמדת את עצמה לא מעט מיומנויות, משריקה ועד ירי.

• ספרים - הגיבורה חובבת קריאה ואשכרה קוראת לאורך הספר! בכלל, ספרים משחקים תפקיד חשוב בסיפור ותמיד נחמד לראות דמויות שמעריכות אותם.

למה לא?

• המוני תיאורים - הספר לא קצר, 636 עמודים, ובעיני היה אפשר לחתוך חלק מהתיאורים האין סופיים. כל דוגמא על כל חולצה, תיאורי חדרים ומחשבות שחוזרות על עצמן. מכולם היה אפשר לקצץ בכיף. מזל שקראתי פיזית ויכולתי לרפרף על חלקם.

• לא ברור מה נאמר ומה מחשבה - הרבה פעמים הבחורה חושבת שחשבה משהו ובעצם אמרה אותו בקול רם. זה קורה כל כך הרבה פעמים (הכניסו גלגול עיניים) שבשלב מסויים יש כמה מקומות שכבר לא ברור אם היא חשבה או דיברה בקול.

תלונה לשם תלונה

באופן כללי התרגום מצוין! אבל היו כמה בחירות שלא עברו לי חלק: גרדיאן (מה רע בשומר? זה לא השם שלו זה כינוי), קרוקס (במקור Crux לפי גוגל - אני דמיינתי נעל קרוקס ענקית עם ניבים וקרניים. כל שאר המפלצות תורגמו בשמות ממש חמודים, למה זה לא?) ומילה אחת (שלא אספיילר) שכנראה היתה במקור שם פרטי אבל בעברית הפכה לשם עצם שהמשיכו להתייחס אליו בכח כשם פרטי וזה ממש קטע את הקריאה (משהו בסגנון "הוא המציא אייפון" במקום "הוא המציא את האייפון").

שורה תחתונה

ממש נהניתי! קיבלתי תשובה או התייחסות מהדמויות בכל פעם שעלה לי רעיון לפתרון וזה תמיד נחמד. למי שחשוב לו שימו לב שאין סוף סגור, בעיני זה לא גורע מההנאה. שווה קריאה!

בונוס: באינסטגרם של הסופרת יש איורים מהממים של המפלצות