The Road of Bones (The Ashen #1) \ Demi Winters

אווירה ויקינגית, קסם מתחת לפני השטח והרבה סודות. תחשבו טוב באיזו עגלה אתם רוצים להתחבא...

טריגרים: מערכת יחסים אלימה (אזכורים), מיתות משונות, תיאורי גופות והרבה אלימות

שימו ♥️! בחלק הראשון סקירה נטולת ספויילרים, אחריה אזהרה ואז חפירות מספיילרות. תרגישו חופשי לעצור בכל שלב, אין המשך לסקירה אחרי הספויילרים

אז מה יש לנו הפעם?

האלים הישנים הוצאו מחוץ לחוק, ובשם האל האחד צדים את משתמשי (ובעיקר משתמשות) הקסם ואת מי שעדיין מאמין. סילה ואבא שלה עוברים מכפר לכפר, מעיר לעיר, לאורך ולרוחב הארץ. מחליפים שם כל שלושה חודשים ומתחמקים מהמשמר. אחרי 20 שנים כאלה היא מתורגלת בשקרים, הם טבע שני בשבילה. אבל מה שהיא לא יודעת? כולם משקרים. שקרים על שקרים על שקרים. סילה בבעיה: מאחוריה - חיילי המלך ומתנקשי המלכה, לפניה - חבורת לוחמים עסוקים שהסודות שלהם נחשפו, מצדדיה - מפלצות היער. המטרה? לשרוד את דרך העצמות ולהגיע צפונה למקום מבטחים.

למה כן?

• קצב - אין לי הסבר הגיוני, וזה כנראה רלוונטי רק לאודיו, אבל הקריינית ממש מספרת סיפור לפני השינה. כן, יש בו המון מוות ואלימות אבל משהו בתיאורים ובקצב זורם להפליא.

• הקסם מגניב! בסוף הספר אנחנו אמנם מגלים מעט מאוד על הקסם ועל איך הוא עובד, אבל הקצת הזה משתנה מאדם לאדם וכל דוגמא שראינו שונה מאוד מזו שלפניה.

• הפתעה - נכון הקטע הזה שדברים כמעט לא מפתיעים יותר בקריאה? שאפשר לנחש טוויסטים מרחוק? אז כאן אמנם הרוב ניתן לניחוש, אבל היתה סצנה אחת נהדרת שהצליחה להפתיע אותי. כיף!

• אימונים - סילה היא לא גיבורה כל יכולה. רוב הזמן היא די חסרת אונים, אבל היא לומדת. והיא משתפרת - ומשתמשת - במה שלמדה. לא יותר ולא פחות. היא לא הופכת תוך רגע למישהי אחרת, היא...היא. לטוב ולרע.

• סילה - טוב חסרת אונים או לא היא גיבורה שנעים לקרא. היא לא רק נגררת, היא אקטיבית במקומות מסויימים. היא צוחקת עם אנשים ועושה שטויות מדי פעם, גם כשהעולם רציני מסביב.

למה לא?

• דמויות נשיות חד מימדיות - אמנם יש אחווה נשית מוחלטת, אבל הדמויות הנשיות הן או טובות או רעות. כשהן טובות הן אדירות יותר מהדמיון (כולל לוחמת עם תותב ולוחמת שמדברת בשפת סימנים!), כשהן רעות הן פשוט קריקטורה. גברים מקבלים מקום ליותר מתכונה אחת, נגיד...שתיים.

• מערכת היחסים בלופ מטופש - הוא אומר דברים אוגה-בוגה, היא מתעלמת ועושה מה שהיא רוצה, הוא עושה שרירים ועוד אוגה-בוגה, היא שוב לא שמה על זה. גוד פור הר, אבל מעייף אחרי הפעם הראשונה. [הערת עידוד: זה הולך למקומות טובים, אני מתלוננת על החלק הזה אבל זה לא העיקר וזה נפתר]

מכאן והלאה חפירות וספויילרים גדולים - תרגישו חופשי לעצור, אין שום דבר חשוב בהמשך

• סיפורי אגדות - ההתחלה מרגישה ממש כמו טוויסט על כיפה אדומה. יש לנו בחורה צעירה בגלימה אדומה שצריכה להגיע לסבתא (עיר מבטחים) דרך יער מלא זאבים (אנושיים, מפלצות, צבי-ערפד וזאבי בלהות) ונעזרת בצייד (לוחמים) עם הטפה על זהירות. בהמשך יש נופך רפונזלי למדי (במונחי דיסני), כי מזהים אותה לפי השיער (תלתלים שמוסווים בצמות), הנסיך החתיך מציל אותה ומלמד אותה על כל בוזזי ושודדי העולם וההיסטוריה המשפחתית שלה דומה להפליא.

• הכלי הקסום שבין רגלי הגיבור לא מציל את המצב - סילה מכורה לסמים. לא לגמרי באשמתה אבל זה לא משנה. למען הנוחות נתייחס לבחור 1 כאל בחורצ'יק (החתיך ומושא האהבה המרכזי) ואל בחור 2 כאל המפקד (מנהיג חבורת הלוחמים). המפקד מזהה את הסם ומזהיר אותה שזה מה שזה ולא תרופה. הוא זורק משפט על זה פעמיים וכשהוא מבין שהיא לא מאמינה מניח לידה מגדיר צמחים עם הסבר על הצמח, על ההשפעות והסכנות. בשלב מסויים סילה מנסה להגמל וכשלא מצליחה לבד היא מחפשת הסחת דעת. היא ובחורצ'יק גם ככה מתייחסים לקטע ביניהם כאל הסחת דעת ונראה שהעלילה הולכת לכיוון "הכלי הקסום שמתקן את כל הדפקות בחיי הגיבורה" (טרופ מעצבן). אבל אז היא נותנת את החומר שנשאר לה למפקד מיוזמתה, מחפשת את בחורצ'יק להסחת דעת וכשהוא לא הדבר הראשון שהיא רואה היא עושה מין "נו טוב" והולכת להתאמן במכות עם הלוחמת. זה היה מעולה! כל כך שימח אותי!

• משפחה נבחרת (שלו) לעומת משפחה מאמצת (שלה) - זה שילוב מאוד מעניין בין שני טרופים מוכרים. מצד אחד יש לנו את מר בחורצ'יק ואחיו, שחבורת הלוחמים היא מעין משפחה נבחרת עבורם. הם בוחרים להלחם לצידם, ליסוע איתם ולעבוד איתם, והלוחמים בוחרים בהם בחזרה. יש ביניהם אמון וחברות. עם סילה החבורה מתנהגת כטרופ המשפחה המאמצת, כשהקשרים ביניהם חזקים יותר מהקשרים איתה, אבל הם מספחים אותה לחבורה. כמו שאומר אחד מהם "איכס! זה כמו שאחותי הקטנה תצא עם אחי" (והיא מיד מזכירה לו שאין ביניהם קשרי דם). בספר מוצגים גם שני הורים מאמצים שהתייחסו מאוד שונה לילדים שלהם, ומנטורים שגם היחס שלהם אחר, איפשהו באמצע.

• "משולש" אהבה - ב-50% אמרתי שאני לא בטוחה אם הולך להיות פה משולש או לא. באיזור ה-60% עדיין לא הבנתי אם המושא הרומנטי הוא אכן המושא הרומנטי (והתלוננתי על זה לכל מי שהקשיבה) אפילו אחרי שהם כבר היו יחד. בגדול משהו שם היה off כל הזמן. ואז לקראת הסוף כל הרגשות התבררו כנכונים! זה לא משולש כרגע כמו שזה מזכיר לי קצת את אקוטר, אבל נראה מה יקרה בספר הבא. אני באמת מקווה שהיא לא תמשיך לפנטז על בחורצ'יק כי חלאס.

• אפרופו בחורצ'יק - כמה אפשר לכעוס עליה שהיא שיקרה? בחיאת הבנת כבר בשקר הראשון שהיא עושה את זה מסיבה טובה. שחרר. סילה בעצמה מבינה שאי אפשר להשוות בין גילוי הלב שלו להסתרה שלה [הערת צד: איזה גיבורה מגניבה היא בקטע הזה. היא אמנם נגררת בהרבה דברים אבל היא לא אוכלת חרא מבחורצ'יק]. אגב גם המפקד יוצא קצת אדיוט לקראת הסוף אם מדברים על שקרים.

• סצנת הגילוי של המפקד ריי "Axe Eyes" - אחחח איזו סצנה מהממת. גם גילוי מפתיע (אפילו גילוי וחצי), גם גבריות מתפרצת, גם אקשן. מה עוד צריך?! זה שהוא הרוצח היה גאוני בעיני. הכוחות שלו הצליחו גם להפתיע, גם לא להיות דאוס אקס מכינה וגם לגלות לנו מי הרוצח. והרוצח פשוט גאוני, כי באמת איזו סיבה יש לרציחות להתקדם בכיוון שלהם? קו עלילה ממש יפה שעשוי כל כך בעדינות. אני התלהבתי.