בשביל המעריצים / ניילה קיי

זה עומד להיות יותר ראנט ופחות סקירה, אבל הספר ביאס אותי בטירוף גם בגלל העלילה ובעיקר בגלל המסביב.

מה חשבתי?

נתחיל בעלילה ונתקדם לבחירות הביזאריות של הסופרת.

העלילה לא מתקדמת לשום מקום. בחור א' צ'יל לגבי כל האירוע ובחור ב' לא מרגיש בנוח. אז אנחנו מקבלים אינסוף פעמים בהן בחור ב' מגיע לדירה של בחור א', הם ביחד ואז בחור ב' בורח. שוב ושוב ושוב. זה חזרתי, זה לא מעניין ובעיקר לא קורה שום דבר אחר מסביב. לאף אחד בסביבה לא אכפת מה(לא) זוגיות שלהם, להם לא אכפת מלימודים או קריירה או תחביבים, יש מדי פעם פוטבול לקישוט אבל זה יותר ברקע. אז יש פה סביב ה-600 עמודים של כלום.

אני סבבה עם רומני MM, את הוא אהבתי ומפרויקט גיבור ממש נהניתי! אבל זה פשוט לא היה בשבילי, לא האין עלילה ולא הקינק המאוד ספציפי שלהם.

אה ולמי שחשוב לו - זה לא טאבו, הסופרת עובדת מאוד קשה כדי ללכת עם ולהרגיש בלי. זה אולי הדבר היחיד שאני בעדו.

נמשיך לביזאר (זה קורה ב-4% של הספר אז לא ספויילר). הספר קורה פחות או יותר בהווה, ואמא של הדמות הראשית, תיכוניסט, היא יהודיה שנולדה בישראל, עברה בגיל צעיר עם המשפחה ללבנון ואחר כך לארצות הברית. המשפחה שלה מתכחשת אליה כי היא התחתנה עם ספרדי (לא ספרדי מול אשכנזי, איש ספרדי מספרד) וגם לאיזה דוד כי הוא הומו. רק ש... אם יש לה ילד בתיכון אתם רוצים להגיד לי שהיא עברה מישראל ללבנון במלחמת לבנון הראשונה?! ברצועת הביטחון?! על מה היא מדברת ולמה זה היה נחוץ. בהמשך מתואר המזרח התיכון כ"מקום שגשם בו הוא מצרך נדיר" (אנחנו מדברים על ישראל ולבנון, כן?) וכמובן יש אבא אירי-קתולי ושם הדת מובילה לניכור הורי, התעללות מינית ופדופיליה מצד כמה אנשים שונים.

באופן כללי שתי הדתות מוצגות כמקור כל הרוע בעולם. עכשיו אל תבינו אותי לא נכון, למרבה הצער יש הרבה סיפורים כאלה, אבל משהו בדגש על כמה יהדות מובילה לנידוי מהמשפחה ונצרות מובילה לשנאה עצמית ופדופיליה היה... חשוד. את כל כך מטיפה נגד שתי דתות שונות בזמן שאת מכניסה את לבנון פנימה ואיכשהו דת גדולה נוספת לא מוזכרת אפילו?

בקיצור, אחרי סיפור המסגרת ההזוי של האמא, בסוף הספר אנחנו מקבלים את דבר הסופרת, שכותבת שהמשפחה שלה מסוריה והיא נהנתה לבלות איתם בלבנון לכן היא מכניסה אזכורים למזה"ת.

אמממ גיברת? את טוענת שאת מכאן וכל כך מכירה את האיזור אז איך הסיפור הזה מסתדר היסטורית? זה לא בדיוק כמו לעבור מהולנד לגרמניה למרות הגבול המשותף.

שורה תחתונה

חוסר ההגיון שיגע אותי, העלילה לא משהו (בקושי קיימת) ותאכלס יצאתי בתחושה שקראתי קצת פרופגנדה. מתבאסת ששילמתי עליו.