פרסי ג'קסון וגביע האלים (#6) / ריק ריירדן
- ninahassid
- 5 בפבר׳ 2024
- זמן קריאה 1 דקות
אני מרגישה קצת כמו ההסברים של מלחמת הכוכבים: זה ספר 6 שהוא בכלל ספר 11 😅 בכל מקרה, בואו נתחיל
אז מה יש לנו הפעם?
"עוד קצת מאותו עולם". האלים כדרכם שמוקים, ואם פרסי רוצה ללמוד עם אנבת' באוניברסיטת רומא החדשה הוא יצטרך לעמוד בתנאי הקבלה: ציונים טובים, חיבור אישי ו...3 מכתבי המלצה מאלים שונים. השלישיה משוטטת ברחבי העיר, ונזכרת שלא כל קרב חורץ את גורל העולם.
"לא יאמן. אבל גם יאמן לגמרי. זה תמיד ככה. בכל פעם שאני חושב שסוף סוף הדברים מסתדרים, זה לא קורה. נראה שהאלים רואים בי שק חבטות אישי"
ואיך היתה הקריאה?
מהחמישיה המקורית אני לא זוכרת הרבה. קראתי אותם מזמן וההרגשה הכיפית זכורה לי יותר מסגנון הכתיבה עצמו. גיבורי האולימפוס היו שונים. קצת יותר ארוכים, קצת יותר דמויות - ומאוד אהבתי אותם. הספר הזה כמעט נותן הצדקה לבחירה שלו להיות מספר 6. הסגנון דומה בהרבה לחמישיה המקורית - אבל זה כבר פחות עובד בשבילי.
שלא תטעו, גיחכתי בקול כמה פעמים. אבל הקצב היה מהיר מדי, שיא הקרבות (ההתרחשויות? קשה לי לקרא למשהו קרב) היה מאכזב פעם אחרי פעם ותיאור ארוחות הערב המשפחתיות, שהתחיל מתוק ומשמח, נמאס די מהר.
אבל זה לא דיס
כי כן נהניתי מהספר. כמו מסיפור קצר אמנם, אבל נהניתי. הוא העביר שעתיים שלוש אחרי יום מאוד ארוך בלי לחשוב יותר מדי. צריך גם כאלה
Comments