סופות הצפון (העולם העליון #1)/ דנה לוי אלגרוד

ארוך וחזרתי

טריגרים

אונס

יתמות

רצח

הפרשי גילאים

אז מה יש לנו כאן?

ספרות מקור! פנטזיה אפית בממלכה ימי ביניימית מפוצלת. בעולם שמכיל שדים, רוחות, בני אלמוות, נשות זאב ויצורים נוספים לכל אחד יש ייעוד אחד ויחיד שעליו להגשים. כשמגינה פשוטה מיועדת לאחד המלכים החזקים במקום פיה ממשפחת אצולה הסטטוס קוו מופר ומלחמה אורבת בפתח.

למה לא	למה כן
חזרתיות. להרגשתי היו צריכים קיצוץ רציני בזמן העריכה. קטעים שלמים חוזרים על עצמם וכקוראת אין שום התקדמות בעלילה או ערך מוסף בתיאור של כל מפגש ומפגש, חזרה על הריח, חזרה על פסקאות ומשפטים שלמים. רוב הזמן זה גם בא על חשבון תיאור שאר העולם.	קודם כל כי פנטזיה ישראלית. ואנחנו בעד! או... לפחות אני?
מסר בעוצמה של פטיש חמש קילו, במיוחד הקטע עם הטלפונים	חובבי פנטזיה אפית יקבלו פה שפע כוחות, מגוון ביולוגי, קרבות, אימונים ומסורות עתיקות.
אין בדיוק רומנטיקה. יש משיכה, אבל שום דבר לא ממש יוצר מערכת יחסים אמינה או חיובית ומיטיבה
יש המון אונס למרות שמאוד מתאמצים לו לקרא לו בשמו

למחשבות אקראיות נוספות - לחצו על המילה 'ספויילרים' בשורה הבאה

ספויילרים

• ההתחלה דומה מאוד לאקדמיה לערפדים. המגינים והדאמפירים די זהים, כולל כל הקטע של שמירה על אצולה דקיקה עם יופי מלאכי כשהם נראים אנושיים יחסית
  

• העולם לא לגמרי ברור לי. יש אלמוות אבל הם מתים, יש פיות שעושות קסמים אבל מכשפות גם ולא הסבירו מה ההבדל ביניהן חוץ משייכות למועצה, יש אוכלוסיה גדולה אבל הריון דורש שהאלים ישימו עובר בבטן(?), יש שדים אבל מה ההבדל בינם לבין המלכים ובני האלמוות? כולם קסומים וניזונים מדם. בקיצור הייתי מעדיפה פחות תיאורי ריח ויותר הסברים
  

• הכל מוחלט על ידי אלים? אז רצון חופשי, מועט ככל שיהיה, הוא חסר משמעות לחלוטין? הרי כל פיפס הצידה הוא "עונש גרוע ממוות" ומסתבר שיש המון סוגי עונשים כאלה

שורה תחתונה

מתאים לחובבות פנטזיה אפית אבל ארוך מדי. כנראה אמשיך לשני כי הוא פיזית לידי ושמעתי שהוא משתפר בטירוף