ניצוצות / מיכל בסן & אור רוט

פנטזיה אורבנית ישראלית, ספרות מקור, מאפיה בהאית ובריון להשכרה עם לב זהב - גלו את ישראל הקסומה שתמיד פספסתן!

טריגרים (רשימה מפורטת בהרבה נמצאת בעמוד האחרון בספר)

אז מה יש לנו הפעם?

שחר, הידוע בתור "השיפוצניק" מודע לקסם שנסתר מבני אדם אחרים. העבודה שלו קצת מפוקפקת, אבל כל הליליות יודעות שאם צריך מישהו שיפתור את הבעיה פונים אליו. באחת הקריאות, במרדף אחרי שונרע, הוא פורץ לדירה של סהר, ומשם השניים מתגלגלים ברחבי הארץ כדי לנסות לעצור את מי שמנסה להרוג את סער - ותאמינו לי, לא חסרים כאלה.

למה כן?

• אווירה - העולם של השניים קשוח. שחר נע בין סכנת חיים אחת לאחרת, סער תקוע בבוץ רצחני, ולמרות הכל האווירה של הספר קלילה, נעה בין בדיחות עבשות לתיאורי חתולים.

• סגנון הכתיבה - קשה לי לתאר את ההרגשה, אבל תדמיינו רגע סיפור קצר. מהסוג שמזכיר דברים שקיימים בעולם בלי להכנס להסברים ארוכים. זה אומר שאמנם אנחנו לא לגמרי מבינים איך הקסם עובד אבל ברור לנו שאם נחשוב על פתרון, קיים מישהו, איפשהו, שיכול לבצע אותו. גם אם הוא יהיה מניאק בדרך.

• קצב - כמעט עד לסוף הספר הקצב נהדר. ההרפתקאות מתקדמות, אבל לא עמוסות מדי. לוקח זמן לארגן דברים והנסיעות מאזנות את האקשן.

• העולם - יש מגוון יצורים מאוד גדול. חלקו תבוני, חלקו לא. חלקו דמוי אדם או בעלי חיים, וחלקו אלוהי. הגדולה האמיתית בעיני היא שהם מובחנים. לא בהכרח בתיאור שוני מעמיק, אבל ברור לנו שיש הבדל בין שונרע וסוס יאור. גם לחלק הדומה בין היצורים יש הסבר מוצלח, ולא נשארים עם זריקת שמות לצורך זריקת שמות.

למה לא?

• קצב הסיום - אם עד לנקודה מסויימת הקצב היה מושלם, לקראת הסוף עברנו לספרינט. אירוע רודף אירוע. משהו שהיה לו בילדאפ התחיל ונגמר בעמוד אחד. זה היה אנטי קליימטי.

• הקסם - אם קשה לכן עם מערכת קסם כיאוטית צפו פגיעה. כי הכל אפשרי, ואין חוקיות מי יכול לעשות מה.

למיטיבות לכת וספר: האם אור אמיתית?

זו השאלה שנשארנו איתה, ולעניות דעתי התשובה היא כן. למרות שמאפייני הכתיבה של מיכל נוכחים בספר (למשל מעבר בין ציטוטי דיאלוגים לסיפור עליהם, ראו את מסמרים) אין ספק שהמינון, הסגנון והאווירה שונים לחלוטין. אז בין אם אור היא אלטר אגו, בוט איראני או בנאדם נחמד באופן כללי - השילוב ביניהן פשוט עובד.

הכריכה

בהתחלה הייתי מחסידי הכריכה הזמנית, אחרי הקריאה אני לגמרי מבינה את הבחירה בכריכה הצבעונית והמצויירת יותר. היא מתאימה בהרבה לעלילה ולאווירה הכללית, ולמרות שיש בה משהו שמרפרר לספרי נוער (והדמויות בוגרות כולן) אחרי עוד מחשבה זה בכלל פיצ'ר. הייתי מאוד נהנית מהספר גם בחטיבה או בתיכון, יש בו אפילו fade to black למי שחשוב לו.

שורה תחתונה

שווה קריאה! הוא לגמרי ישראלי בקטע טוב, סטאנדאלון(!), יש בו קצת רומנטיקה חמדמדה ונקודת אור וחמלה בין יצורים מחושבים. ממליצה בכיף :)