מייל היי (ווינדי סיטי #1) / ליז טומפורד
- ninahassid
- 7 בינו׳
- זמן קריאה 1 דקות
קצת כמו ריאליטי ישראלי - כולם כל הזמן מדברים על רגשות והעלילה נמרחת, אבל מספיק זורם כדי להנות מהקריאה
אז מה יש לנו הפעם?
דיילת פוגשת שחקן הוקי חתיכי במטוס של הקבוצה. השחקן מתגלה כנודניק רציני, אבל הבחורה שלנו לא פראיירית ומחזירה לו בכל הזדמנות.
למה כן?
זה ספר פיל גוד, רובן המוחלט של הבעיות קרו לפני הספר ויש יחס נורא חיובי לדימוי גוף, הליכה לטיפול וכו'
סמאט מגוון במינון לא גבוה בכלל. שילוב טוב
איזון ממש נחמד בין דמויות נשיות נחמדות ומעצבנות. ובונוס? יש גם דמויות גבריות שמוקיות והתפקיד לא שמור רק לנשים
למה לא?
העלילה ממש נמרחת. אנחנו מקבלים הסבר של כל רגש לפחות שלוש פעמים (מחשבה-שיחה-מחשבה) והיה אפשר לקצץ ברצינות מ-576 העמודים
רוב הבעיות המעניינות קרו לפני שהספר התחיל. זה אומר שכולם חמדמדים, אבל זה גם אומר שמעבר לאסור-לצאת-אחרת-יפטרו-אותי אין הרבה עלילה. כולם מתגברים מאוד מהר על הבעיות הפנימיות שלהם, ועל חיצוניות כמעט ואין מה לדבר
החבר ואישתו? זוג הרבה יותר מעניין. מרוב דיבור עליהם הרגשתי שפספסתי ספר בסדרה והם היו קודם. אבל לא. זה הספר הראשון בסדרה
שורה תחתונה
אני...לא בטוחה. הספר אמנם לגמרי זורם אבל הוא ארוך מדי. יכול להתאים בין ספרים כבדים יותר
תגובות