חצר של ערפל וזעם (חצר של ורדים וקוצים #2)/ שרה ג'יי מאס

פוסט טראומה, כוחות מגניבים ושינוי חד של קו העלילה - לא כל הנוצץ זהב.

⚠️אזהרת ספויילרים לספר הראשון בסדרה (לא לנוכחי!)

טריגרים

יצורי זוועה

דיכאון

7.10

תיאור פציעות גרפי

אלימות במשפחה

כליאה

אונס

אז מה יש לנו הפעם?

הייתן חושבות שיציאה מההר, ניצחון וכוחות חדשים הם האפי אנדינג לסיפור אגדה. חשבו שוב. חודשים אחרי ההר פרייה עדיין מתעוררת בצרחות. הסיוטים והאשמה רודפים אותה. היא נקרעת בין החיים עם טמלין ופוליטיקת חצר האביב, לבין העסקה שעשתה עם ריס. כשמעשה אחרון שובר את גב הגמל, או את העמדת הפנים השברירית, היא בורחת. ומוצאת את עצמה בלב מלחמה חדשה: אכזרית, ערמומית ונוראה מקודמתה.

למה לא	למה כן
יותר מדי שמות (במיוחד ב-ט' וב-ת')! בשלב מסוים קראתי פסקאות 2-3 פעמים רק כדי לוודא שאני מבינה במי מדובר. זה ספר שני, והייתי שמחה לאיזשהי תזכורת לדמויות מהספר הראשון.	תיאור הכוחות ממש מגניב! אין כאן משהו שלא ראינו קודם, אבל שילוב הכוחות בכל אספקט של החיים היה נפלא. במיוחד השילובים בין הכוחות השונים.
טמלין - אוח טמלין. לא אכתוב הרבה כדי לא לספיילר, אבל אני כועסת פעמיים: עליו, ועל הבחירה להפוך אותו לכל כך חד-מימדי.	מערכת היחסים עם ריסנד, שלפני הכל היא חברית. חששתי מהחלק הזה (אני לא מחבבת משולשי אהבה) - אבל הוא נעשה בחן, באיטיות ובנפרד(!)
	כל היתרונות שהיו בספר הראשון נמצאים גם כאן - פיות רעות ודמות ראשית שפועלת לפי הגיון פנימי

ספויילרים - התמרמרות על טמלין - כניסה על אחריותכן

ההתחלה היתה מעולה! ממערכת יחסים שאמנם מעולם לא היתה שוויונית, אבל שני הצדדים נתרמו ממנה - להתעלמות מצרכים, הרחקה וכליאה. הכתיבה היתה כל כך אמפתית גם הרבה אחרי הפרידה - 'אהבה שהופכת לרעל'. והערכתי את זה. זה אפשר לנו לראות דמות מכמה זוויות, להבין למה דברים נעשו גם כשממש לא הסכמנו איתם. ואז הגיע סוף הספר, והוא הפך לנבל סוג ז'. פתאום רק האגו משחק תפקיד, פתאום הוא זרק לפח את כל מה שבנה. הקטע עם האחיות, עם הכפיה על פרייה, עם הציידים ששלח אחריה? זה מכעיס, כי הפעולות מכעיסות, אבל זה בעיקר מבאס. מבאס לקחת דמות עם צדדים טובים ורעים ולהפוך אותה לרעה סתם. זה הרגיש כאילו הסופרת לא חשבה שההצדקה למע' היחסים עם ריס היתה מספיקה והרגישה צורך למחוק כל שביב של טוב מטמלין. אז כן, אין כאן משולש אהבה קלאסי, וכן, ריס פי 9875345467890987867 יותר מוצלח מטמלין - אבל זה היה נכון עוד קודם, עוד לפני הסצינה בהייבן.

שורה תחתונה

ספר חביב למדי :)