חצר של להבות כסף (חצר של ורדים וקוצים #5) / שרה ג’יי מאס
- 21 ביוני
- זמן קריאה 2 דקות
תקציר הפרקים הקודמים: 1 היה meh, מ-2 נהניתי מאוד, ב-3 סבלתי והוא ממש גרוע, על 4 (נובלה) דילגתי בחינניות וקיבלתי אמל"ק ולא ברור למה הפומו השפיע עלי מספיק כדי לקנות את 5, אבל הנה אנחנו כאן.
אמל"ק: נהניתי, אבל לא קורה כלום.
אז מה יש לנו הפעם?
נסטה לא מתרגלת לחיים כפיי עליונה. זה לא שהיא לא מצליחה - פשוט אין בה רצון לנסות. בנסיון אחרון להסיט אותה ממעגל ההרס העצמי החבורה שולחת אותה הרחק מהעיר, להתאמן כל בוקר ולעבוד כל אחר הצהריים. בלי סקס, בלי מוזיקה, בלי אלכוהול.
ומה חשבתי?
הכי חשוב - זה שיפור מטורף מהספר השלישי.
זה סיפור התמודדות עם פוסטראומה, או לפחות החיים לצידה. לא רק נסטה - הכוהנות, המוכרת ודמויות שכבר הכרנו. בעולם של אקוטאר קורים דברים רעים ומישהו בסוף צריך להתמודד עם כל השיט שנזרק עליו. ובמובן הזה הספר ממש מוצלח - ההתקדמות הדרגתית (באימונים, בחברות, במערכת היחסים) אבל לא עומדת במקום. יש עליות, יש ירידות, אבל ממשיכים. כי זה מה יש והחלופה גרועה יותר.
נסטה וקסיאן חמדמדים ואני בעדם, ובכלל מרגע שנסטה היא הדמות הראשית ושומעים מה קורה לה בראש היא הרבה פחות בלתי נסבלת בניגוד למי שהיתה קודם.
אבל כל מה שטוב בספר הזה מבחינת התמודדות הולך לאיבוד מבחינת עלילה. כי על פניו יש עלילה מסביב (שוב חיפוש אחרי חפצים קסומים וישויות מיסטיות-עתיקות שזוממות מזימות תודה ששאלתם), רק שהעלילה מסביב לא שווה כלום. כל דבר שקורה נגמר מאוד מהר, כמעט כמחשבה ארעית. ובעצם בסוף הספר המצב הכללי בעולם כמעט ולא השתנה. לא כל ספר חייב להיות הרה גורל, אבל בסדרה שעד עכשיו היתה אפית זה... לא מתאים לאופי.
שורה תחתונה
אני לא מתבאסת שקראתי אותו, אבל גם לא סופר מתלהבת. כמות החלקים הטובים והרעים די שווה בעיני. נהניתי מהקריאה.
תגובות