אז למה פנטזיה אורבנית?

אני חושבת שחלק מהמשיכה לספרי פנטזיה אורבית מסויימים היא שלא אבדה התקווה שיש קסם בעולם:

אבל כשיש דמויות שמגלות על עולם שלם שחבוי לנו "הרגילים" באוניברסיטה, בעבודה באמצע החיים... אולי עוד אפגוש איזה ערפד

וכמובן איך אפשר בלי כמה דוגמאות:

נשיכה - רק בזמן האונ' מתוודעת לעולם
דם כחול - בחיי הרווקות התל אביביים, אבל הרבה אחרי צבא ולימודים
אחוות הפגיון השחור - מגיל 20 ומשהו עד לסביבות ה50 (אל תתפסו אותי במספר) עדיין מגלים על ערפדים ולסרים
פיפס - ערפדים באמצע החיים
קדחת פיות - קצת אימה ולא עולם שהייתי רוצה להתקל בו בחיים, אבל גם הוא קורה ככה פתאום
אין גיל אבל הרבה נסיון בעבודה - The AI who loved me
גם Tooth and nail (שעליו לא ממליצה בכלל בגלל סצינה מסויימת) קורה ככה באמצע החיים משום מקום
אחרי שנים כספרנית, ב- Make mine magic היא מגלה עולם חדש וספריה חדשה

כמובן שיש עוד, אלה קפצו לי לראש ראשונים

פוסטים אחרונים