כישוף בין הקוצים / מרגרט רוג'רסון

סקירה בעקבות זכיה בהמלצות אמיתיות על ספרים (ייאי!)

טריגרים: יתמות, בית משוגעים לנשים במאה ה-19 על כל המשתמע, תיאור יצורי זוועה

קחו רגע להנות מהכריכה המהממת (במציאות גם הכריכה האחורית נהדרת) ונתחיל

אז מה יש לנו הפעם?

חוק 1: כל המכשפים מרושעים חוק 2: לכל ספר יש אישיות חוק 3: אם יש צרות בספריה, תהיו בטוחים שאליזבת בסביבה

אליזבת גדלה באחת הספריות הגדולות לספרים מכושפים. יש לה מפתח, חומרי ניקוי - וכמובן נסיון לחימה בחרב שלא יבייש את חיילי הנשיא. כי זאת הבעיה עם ספרים מכושפים, כשהם נהרסים הם הופכים ליצורי זוועה רצחניים. נורמלי. הבחורה מואשמת בפשע ונלקחת לעיר. רחוקה מכולם, כשלידה רק מכשף חתיכי מתבודד והמשרת המשונה שלו. הם יגלו סודות, יילחמו ויגלו שסוף העולם עשוי להיות הרבה יותר קרוב משחשבו

ומה חשבתי?

מדי פעם יש ספרים שפשוט... עובדים. והספר הזה לגמרי עבד לי! יש בו הרבה אקשן, דמויות ראשיות שכיף לקרא ואווירה תקופתית שאמנם נוכחת - אבל לא מרביצה לנו בפרצוף.

תיאורים - במינון טוב ומועילים לעולם. יש לנו תיאורי ספריות חמימים, בתים מפוארים ומפלצות מזוויעות. ההרגשה שעולה במהלך הקריאה היא קצת כמו פסקול של סרט, כשמאוד ברור מה הרגש המרכזי בכל רגע. האישיות של כל ספר משעשעת, ואפילו העבודה היומיומית מוסיפה ל"אמינות" של המקום.

הנבחרת - וואו! אני לא עומדת להרוס (למרות שזה לא ספויילר עלילתי), אבל ההסבר 'למה דווקא אליזבת' מעולה. גיחכתי בקול בקטע הזה ואני מעריכה כמה הוא מתאים לספר

נוער - זה לגמרי ספר נוער מבחינת ההתנהגות של הדמויות ושל העולם. השלכות למעשים הן מושג די נזיל, כל הרגשות מאוד חזקים וגורל העולם תלוי בשני (שלושת?) הגיבורים שלנו. אבל זה נעשה בצורה כיפית, ויותר חשוב - עקבית. אני לא מתלוננת

קצב - לעומת זאת באתי להתמרמר קלות על בעיית הקצב בספר. לפעמים היא מבינה דברים שהקוראים הבינו לפני פרקים ולפעמים היא תותחית-על-חלל שעולה על מזימות מתוחכמות תוך דקה. בצורה דומה גם הזמנים שעוברים נעים בין מעקב צמוד לבין עברו שבועות

שורה תחתונה

נהניתי! העולם מגניב, הספרים ייחודיים וכמעט כל מה שמרגיש כמו חור בבניית העולם מקבל הסבר