הלורד של סטאריאל (סטאריאל #1) / איי. ג'יי. לנקסטר
- 15 באפר׳
- זמן קריאה 2 דקות
אחוזות קסומות, רב משרתים חסון ואישה במכנסיים!
~דיסהמלצה
אז מה יש לנו הפעם?
הלורד של סטאריאל מת. יחי הלורד החדש! אבל עד שהאחוזה תבחר לורד חדש יאלצו בני המשפחה להסתדר. בין המתחרים הטה השערורייתית שעזבה את הבית לטובת התיאטרון, מריוס המלומד המופנם וג'ק שידו בכל. תוסיפו רב משרתים חתיך ושכן שמתחרה בשרירים שלו, דודה בלתי נסבלת וחופן אחיינים ותבינו שלבית הזה נכנסים בזהירות.
ומה חשבתי?
היו לספר את כל המאפיינים להיות כיפי ומשמח: אחוזה גותית עם קסם עתיק, קרובי משפחה ביזאריים, אוסף גברברים חסונים וגיבורה שעושה קסמים מגניבים - אבל... הביצוע לא עבד.
עלילה - לא מתקדמת לשום מקום. רוב הזמן מתבזבז על שיחה פה ושם ובעיקר על המוני פילרים. נוסיף לזה שהמעט שאמור להיות סוד סודי ביותר די ברור ונקבל ספר נטול התרחשויות.
גיבורה - בהתחלה הייתי בעדה, אבל חוץ ממעשיות-בלתי-מתפשרת אין לה ממש אישיות. היא נמסה מכל זוג זרועות שריריות שחולפות מולה ברגעים לא מתאימים ובעיקר מתחילה עם הרבה רעש וצלצולים ואז ממשיכה לתפקד בצורה שלא עומדת בציפיה. רק חיכיתי שהיא תעמוד על שלה מול מישהו מחוץ למשפחה וזה פשוט לא קורה. והיו כל כך הרבה הזדמנויות! בכל פעם זה הולך ככה: 1) איך הוא מעז?! 2) אתפוס אותו והוא ישלם! הוא יחוש את נחת זרועי ואת כדורי האש שלי! 3) אה טוב נו שילך לדרכו. מה? למה? בשביל מה קראתי את זה?
משפחה - לא תמיד יש קשר בין התיאור שלהם להתנהגות. למשל הסבתא. הסבתא לא איתנו? חירשת ועונה לדברים שלא נאמרו? אה רק עד לרגע שבו היא פותחת את הפה ובעצם היא אחלה מבוגר אחראי בכל הסיפור.
סודות - אין פה תעלומה בלשית שרק מחכים לגלות. במקום זה כל הדמויות אומרות "נהנה בננה יש לי סוד ולא אגלה לך אותו!". פעם אחת? בסדר. פעמיים? נזרום. עשר פעמים? עייפתי.
שורה תחתונה
אל תתבלבלו, למרות המודעות של הבית (יותר נכון: הנחלה) זה שונה מאוד מהאכסנאית. בכל מקרה, לא עבד לי הפעם.
תגובות