אגומניאק / וי קילנד
- ninahassid
- 5 בינו׳
- זמן קריאה 1 דקות
אמל"ק: זאת וי קילנד. אני אוהבת את וי קילנד

אז מה יש לנו הפעם?
אמרי נתפסת עם המכנסיים למטה, ליטרלי, כשלמשרד החדש ששכרה נכנס פולש. רק ש...הוא לא ממש פולש. דרו הוא הבעלים של המקום, הוא לא זה שהשכיר לה את המשרד אה - והוא גם עו"ד לדיני משפחה שמתעסק בגירושים מכוערים כל היום, ההפך הגמור מהעבודה שלה כפסיכולוגית ויועצת זוגית.
למה כן?
קילנד קלאסי בקטע טוב! זה ממש ממש פיל גוד
מלא הומור. בחלק מהקטעים ממש גיחכתי בקול
יש התעסקות גם בנושאים כבדים יותר, במקרה הזה הורים מאמצים, אבל הדרמה באה מכיוונים לא קלישאתיים. זה לא אומר שהספר מלא בפלוט טוויסטים כי לא בשביל זה התכנסנו, אבל אין ספק שהזרקור על ההורים ולא על הילד שונה בנוף הרומנים הרומנטיים
סמאט באווירה קלילה שמתאים לדמויות
למה לא?
יש פה מניפיסט מוסתר על מערכת המשפט, תחנות הצדק לא סתם טוחנות לאט - בסוף בקושי מקבלים קמח. אל תכניסו לי ריאליזם לפנטזיה
ממש מעצבן אותי שדרו ממשיך לייצג את עצמו גם כשברור שזה לרעתו
שורה תחתונה?
חמוד, אופטימי במידה ופשוט כיפי. שווה קריאה!
Comments