סיפור אהבה מאובק / לילה סייג'

גילוי נאות: הספר התקבל לקריאה

אז מה יש לנו הפעם?

אחרי תאונת רכיבה קשה אמי חוזרת לחווה. רק שעכשיו היא בקושי מסוגלת להתקרב לסוסה שלה, שלא לדבר על לעלות עליה. האוויר, המשפחה והשבילים המוכרים עושים לה טוב, זה היה צפוי, אבל גם לוק שם, ועושה לה... פרפרים. וזה כבר לא היה צפוי בכלל.

למה כן?

• אמפתיה וחמלה - הדמויות מאוד חיוביות, עוזרות ותומכות אחת בשניה. כולם מקבלים עוד הזדמנויות, סולחים מהר, מכירים אחד את השני ממש ממש טוב ולא נפגעים משטויות. זה כמעט יותר מדי אופטימי, אבל זה מתאים לרוח הספר.

• קריירה - עבודה זה חלק מהחיים, והפעם האפי אנדינג לא כולל לוותר עליה. זה משהו שהרבה ספרים נופלים אליו, וכאן ברור לגמרי שזה חלק אינטגרלי מכל כיוון שיבחרו בו.

• הכריכה - טוב תנו לי להתלהב מה אכפת לכן! היא מתוקה להפליא, ולמרות שגם היא מצויירת - זה סגנון ייחודי ושונה לגמרי

  
  

למה לא?

• מחשבות במקום התאהבות - הסיפור מסופר משתי נקודות מבט, אבל קורה בעיקר במחשבות של השניים ופחות בשיחות ומצבים שונים. כשמדובר ברומן רומנטי אני לא רוצה שיגידו "עברו ימים שבהם הם התאמנו" - אני רוצה להיות חלק מהימים האלה!

• התייחסות ל-ADHD - ניכר מההקדמה שהנושא ממש חשוב לסופרת, אבל הייצוג שלו בספר הסתכם בכמה משפטים פה ושם. בכנות? בלי ההקדמה שלה זה כנראה היה עובר לי מעל הראש.

שורה תחתונה

קליל מאוד, וכל כולו פיל-גוד. הוא גם קצר אז התאים יופי לערב אחד בין מבחן למבחן