לפעום איתך / ניקה

לקום בבוקר בתור מישהו אחר...

אז מה יש לנו הפעם?

מאז שהשתילו לאייברי לב חדש משהו מוזר קורה לה. היא מרגישה הד פעימות וימים שלמים נמחקים לה מהזיכרון. אבל אין סיכוי שזה רק בראש שלה נכון? כי הבדיקות מראות פעימות נוספות, ובמחברת ההישגים שלה יש כתב יד נוסף ושונה - של אחד שקורא לעצמו מקסימיליאן, ולא מבין מה הוא עושה בגוף של בחורה.

למה לא	למה כן
לפעמים אייברי מתנהגת בצורה שמאוד לא מתאימה לדמות שלה. קשה לי לדמיין מישהי כ"כ מופנמת שתנהג בצורה עד כדי כך שלווה לגבי חשיפת הגוף שלה.	הכתיבה זורמת להפליא. קל לאהוב את שתי הדמויות הראשיות: לא כי הן מושלמות (הן לא), אלא כי הן מערבבות שטויות ורצינות, שמוקיות וחברות קרובה.
​הגימיקים לא עבדו בעיני #1. הספר בחלקו הוא מעין רומן מכתבים, אבל שני הפונטים שנבחרו קשים מאוד לקריאה. מצאתי את עצמי חוזרת על מילים ושורות שלמות יותר מפעם אחת.	ההרגשה בזמן הקריאה. יעיד החבר שישב לידי כמה מלמלתי תוך כדי קריאה: "לא! זה XXX", "רגע זה XX או YY?!". לא חסרה מעורבות רגשית בסיפור - וזה כמובן משפר את ההרגשה
​הגימיקים לא עבדו בעיני #2. בתחילת הספר (ועל הסימניה החמודה!) מופיע קישור לפלייליסט עם הוראה להקשיב לשירים כשהם מופיעים בספר. אבל קצב ההופעה שלהם בספר פשוט לא מוצלח. המוני עמודים בלי אף שיר ואז הרבה מאוד שירים ברצף, כמעט שיר כל עמוד-שניים.

הפנטזיה

התלבטתי הרבה מול המסך כדי להחליט לאיזה תת ז'אנר הספר שייך. אין ספק שהוא נופל תחת פנטזיה, ובמובן מסויים גם תחת פנטזיה אורבנית - אבל הפנטזיה בו כל כך עדינה וחמקמקה. קצת כמו בספרים המצויינים של רובין סלואן ('חנות הספרים ללא הפסקה של מר פנומברה', 'המחמצת מרחוב קלמנט'). זה לא ריאליזם קסום כי המצב שלה לא טבעי, ולא פארנורמל כללי כי זה עדיין קורה בימינו, בעיר, בעולם הרגיל. אבל אני לא בטוחה שההגדרה כל כך קריטית - יש פה אלמנט פנטסטי לעיתים, פסיכולוגי לעיתים - וזה פשוט עובד.

בתמונה: המארז שהגיע: סימניה, פתק חמדמד (במעטפה), סימניה נוספת (לב) ומארז דבקיות

שורה תחתונה

סיפור מוצלח ומעניין על סיטואציה בלתי אפשרית. ממליצה בחום!

לעוד פנטזיה אורבנית - לחצו כאן