כבלים פראיים (הכבלים שמחברים בינינו #2)/ ג'יי ברי

אמל"ק: מאוד קריא וזורם, אבל מלא בבעיות

אז מה יש לנו הפעם?

אנחנו מתחילים בדיוק במקום שבו נעצר הספר הראשון וממשיכים לגלות את הכוחות השונים.

למה לא	למה כן
בניית עולם: כמו בספר הקודם, גם כאן לא ממש ברור מי הם המתנגדים ומהי צורת השלטון הקיימת. וזה מעצבן. בהתחשב בזה שהם המניע העיקרי (והיחיד) של העלילה, הייתי רוצה לדעת למי הם מתנגדים בכלל. מה האידיאולוגיה של ארגון טרוריסטי כזה?	משהו בכתיבת הדמויות פשוט עובד. על העולם והעלילה עוד אתלונן בהמשך, אבל הדינמיקה בין הדמויות מוצלחת, והיא מה שאחרי הרבה מחשבה בעצם הציל את הספר הזה ואת הקודם.
עלילה: ניסיתי לתקצר אותה בהתחלה (בחוסר הצלחה משווע), אבל האמת שזה מרגיש כמו ספר מעבר יותר מספר בפני עצמו. אין לו ממש קו עלילתי למעט "בואו נכיר את שאר הדמויות". זה בסדר כי הדמויות הן החלק הטוב בספר הזה, אבל זה קצת משונה
טיימליין: בהתחלה אומרים שחלפו כמה חודשים, ובהמשך מתארים שבוע יום-יום לפרטי פרטים. זה נותן הרגשה שהכל קורה נורא נורא מהר ובעצם הבנתי שהספר מדבר על כמה חודשים ולא על שבוע אחד רק ברגעים אלה

שורה תחתונה

זה לא ספר שהייתי ממליצה עליו בדכ. הוא מלא בבעיות מהותיות. אבל הוא מהנה לקריאה, הוא זורם. אין בעיה להתחיל אותו לפני השינה ואז ללכת לישון ב3 לפנות בוקר כי כבר התחלתי לקרא אז בוא נסיים