חוטאים אנונימיים (#1) / סום סקצ'ר

אחרי המון המלצות על ההמשכים בסדרה חשבתי שהגיע הזמן להתחיל אותה - מה אגיד? דיסהמלצה חד משמעית (לפחות על הראשון, יש מצב שהבאים באמת מוצלחים ממנו)

אז מה יש לנו הפעם?

בנסיון נואש להציל את מה שחשוב לה, רורי בת ה21 עושה עסקה עם אחד הדודנים של השטן, ראש המאפיה המקומי בן ה70. היא תהיה כלתו הרביעית, והוא לא יהרוס את השמורה. המכות? התקיפות? ההשפלות? לא בחוזה. זה אקסטרא. שבועות לפני החתונה מגיע האכזר, בן דוד שהיה אמור לרשת את השטח הסמוך - והבאלגן מתחיל. הוא חתיך, המוניטין שלו הולך לפניו - ובלחיצת כפתור הוא יכול לגלות את כל החטאים שלה.

ומה לא עבד?

במילה אחת? הכל. לאורך 428 עמודים (800 דיגיטלים) הספר נמרח ונמרח בלי להתקדם לשום מקום. החטאים שעומדים במרכז הספר שוליים, קטנוניים ובקושי היו זוכים לגיחוך (או אי נוחות מינורית) בעולם האמיתי.

מערכת היחסים מעצבנת בטירוף. הוא לא מוכן שיתייחסו אליה בצורה מסויימת ואז בא ועושה את אותו הדבר. זה לחלוטין לא האפי אנדינג, מקסימום סוף-פחות-נורא.

"בונוס" נוסף הוא רוב הדמויות הנשיות מסביב: הן או קדושות או כלבות-שטופות-מוח (וזאת מילה שאני ממש שונאת להשתמש בה). הן לא אנושיות. לא עגולות. לא אקטיביות בעלילה של החיים שלהן.

שורה תחתונה: אין. תרקדו 😊 או לפחות תעברו לספר אחר