הזדמנות נדירה (נדירה #1) / אושרית אוחנה
- ninahassid
- 15 באוג׳ 2023
- זמן קריאה 2 דקות
דיסטופיה, ספרות מקור ורודן אכזר - מה השתבש?
טריגרים
אונס
פדופיליה
השפלה מינית
אז מה יש לנו הפעם?
בעתיד הקרוב, שנת 2117 לספירה הישנה, העולם (המדינה? נגיע לזה בהמשך) מתמודד עם משבר נורא. משהו גרם לשינוי של הגנים. אנשים נולדים עם מאפיינים חיצוניים ופנימיים משונים: עור סגול, עיניים צהובות וכח על-אנושי, בנוסף לעליה בעקרות והולדת זכרים אם ההריון מצליח. בחלק הזה של העולם שולט רודן אכזר, מאמין בכת השטן, ומעט נשות העולם - במיוחד אלו בעלות מאפיינים אנושיים רגילים - מגיעות בלית ברירה או נחטפות לעיר הבירה לשמש כשפחות.
הסיפור עוקב אחר שיילה, אישה טהורת גנים ישנים - נדירה בעולם מפלצתי.
מה לא עבד?
כתיבה חזרתית - קטעים שלמים חוזרים על עצמם שוב ושוב (ושוב!), במשפטים כמעט זהים, גם אם בפעם השניה הם כבר לא נכונים. כך למשל המפקד מעיד על עצמו יותר מפעם אחת שדמעות לא משפיעות עליו - ומיד נכנע להן פעם אחר פעם.
כתיבת הרוע - בעולם שמתיימר להיות אכזרי אנחנו רואים מעט מאוד מהרוע. קיימת מידה מסויימת של אונס כנורמה, וזה נורא, אבל לא ממש מתוארות לנו סצינות אכזריות אלא רק מספרים שהן קורות. אפילו סצינה שאמורה לזעזע מתבררת כהצגה ותו לא. נוצר מצב בו אני כקוראת משליכה את המחשבות שלי על הסיפור כדי לדמיין את הרוע שבו - אבל צ'אנס לא רע שאני טועה. אם דמות אחת מעמידה פנים איזה סיבה בעצם יש לי להאמין שאחרים לא? Show, Don't tell.
בניית עולם - רודן עריץ הוא תירוץ עלילתי טוב להרבה חורים (נניח למה להשתמש בנשים המעטות כשפחות מין ועבודה ולא לצורך התרבות), אבל לא להכל. הוא שולט בחלק מסויים מהעולם? בכולו? כל המדינות סבלו מאותו אסון? מעבר לזה חסרים פרטים שיגרמו לקורא להאמין שיש גם אנשים רגילים בעולם. מעט האזרחים שרואים בהתחלה חיים במובלעה נסתרת ולא משקפים את הכלל. כל השאר הם חיילים או שפחות - מזה מורכב כל העולם? ואם כן - מי אחראי לכל הפיתוחים הרפואיים? מי משלם מיסים? צורך קאנביס? אפשר לסכם את זה בחסר לי בשר.
מערכת היחסים - אין שום כימיה בין הגיבורים. האחד נדלק כי השניה ממש יפה, והשניה מעריכה את זה שהוא היחיד שלא פוגע בה יותר מדי. יש יותר עניין בינה לבין רוב הדמויות המשניות מאשר בינה לבין הגיבור.
נפשית - העולם של הגיבורה עבר טלטלה רצינית: היא נחטפת, מגיעה מהכפר לציוויליזציה, מאבדת את האוטונומיה שלה על גופה, יורים בכיוונה, אוזקים אותה, פוגעים בקרובים לה - והיא בקושי מראה שמשהו משפיע עליה. גם כשהיא מקבלת שפע הזדמנויות להיות לבד בלי צורך במסיכות היא מראה רגש בעיקר כלפי אמבטיה מפנקת. קשה מאוד להזדהות איתה.
שורה תחתונה
ממש רציתי לאהוב את הספר. ספרות מקור דיסטופית? זה נפלא! אבל הוא פשוט לא עבד לי באף רמה.
תגובות