בלדה לאהבת נעורי / היידי מק'לפלין (מלא ספויילרים)

דרמה רומנטית שכתובה בעייתי. זהירות ספויילרים

אז מה יש לנו הפעם?

דרמה רומנטית בעיירה קטנה. עשור אחרי שיצא מחייה בלי אזהרה, והשאיר אותה עם ילד, הרוק סטאר חוזר לעיירה. כאן מתחיל סיפור על חברות, אמינות ואהבה מסוגים שונים: משפחתית, חברית ורומנטית.

למה לא	למה כן
הכתיבה - במקום לבנות דמות מלאת חיים שנתעצב על מותה, הכתיבה פשוט מניחה שמוות היא חוויה עצובה לקוראים ולא מתאמצת להסביר לנו את הקשיים, את העצב, את הרגשות	עיירה קטנה, מלא ילדים חמודים, הרבה חברויות בריאות
זניחת נושאים חשובים - חצאי משפטים שמתעלמים מהם לחלוטין בהמשך. למשל אחת התאומות מתחילה לזרוק דברים בזעם ולאף אחד לא אכפת. הבן נותק ממי ששימש לו כאב בעשור(!) האחרון ואף אחד לא מניד עפעף	התייחסות חיובית לקריירה של הגיבורה
שגיאות - יש לא מעט שגיאות מעצבנות. למשל שם לא נכון (ליאם שמסתכל באהבה על הבן שלו... ליאם), או טייפו
הרומן עצמו - וואלה? לא רציתי אותם ביחד בסוף. וזה רומן רומנטי נוסחתי - ברור שהם ביחד בסוף! אין שום דבר חוץ מנוסטלגיה בקשר שלהם, אין כבוד מינימלי לניק עם כל הנשיקות האקראיות (שונאת בגידות אנוכי) ובכללי הכל היה מהיר מדי
הרמיזות החוזרות ונשנות לרומן של קייטלין. בחייאת, היא איבדה את בעלה אחרי שהיו מאושרים ביחד למעלה מעשור. למה דחוף לתת לה קו רומנטי בכח. שחררו אותה לכמה חודשים חברים! עברה רק חצי שנה מהמוות (אפילו פחות בזמן הרמיזות הראשונות - חודש בקושי!). אם הסופרת מתייחסת למת ככה, למה שלי יהיה אכפת ממנו יותר? למה שאתעצב עליו או אחשוב שהסצנות איתו מרגשות?

שורה תחתונה

הסיפור מספיק זורם אז לא תהיה פה דיסהמלצה, אבל הספר לא כתוב טוב. כולם בוכים ברמה שמאבדת משמעות, הדמויות לא טובות יחד והסופרת לא נותנת לנו את ההזדמנות להבין למה הם מאוהבים/עצובים/כועסים אלא רצה מהר על הכל.