אכסניה בלב היקום (רשומות האכסנאית #1) / אילונה אנדרוז
- wonderninabooks
- 7 בספט׳
- זמן קריאה 2 דקות
חם חם מהדפוס! ואני כל כך שמחה שתורגם (כי הקריינית שלהם בלתי נסבלת)
טריגרים: מוות של חיות מחמד, תיאורי יצורי זוועה (אם כי נחזור לזה בהמשך) וגופות מרוטשות
ז'אנר: כמו ספרים אחרים שלהם, משהו בין מד"ב לפנטזיה. כל הטכנולוגיה היא טכנולוגיה, אבל מספיק מתקדמת כדי שהם עצמם יקראו לה קסם וכולם חיים עם זה בשלום. אפילו החייזרים מרגישים יותר כמו מפלצות
קחו שניה להנות מהכריכה המהממת ומהמטאטא שממש עזר לי לדמיין אותה - ונתחיל
אז מה יש לנו הפעם?
דינה היא (הפתעה!) אכסנאית, אז תכבדו את המעמד - או שתגורשו, ותאמינו לי שאתם לא רוצים להיות בצד הרע של המטאטא שלה. היא אמורה להיות נייטרלית, מקום לינה מוגן לנוסעים בין עולמות, אבל כשרצף רציחות מגיע לשכונה שלה היא מחליטה להתערב, ונגררת לבאלגן מלא בחייזרים קטלניים ומסריחים, איש זאב נמהר, אורחת שמציעה לבשל כל אויב וכמה וכמה פרצופים חתיכים שמבקשים מקום לישון בו
ומה חשבתי?
לפני שנתחיל להכנס לפינות - איזה ספר כיפי! צחקתי בקול יותר מפעם אחת וסיימתי אותו עם חיוך ורצון עז להמשיך לשני. בכנות, אני יודעת שאם אנסה לנתח אותו יהיה מה להגיד, אבל אני לא כל כך רוצה. ההרגשה כזאת טובה, למה לקלקל?
יש בו המון אקשן, ממש מהשניה הראשונה. והשוס האמיתי? אקשן לא מעיק. דברים קורים, יש קרבות, ושיחות ומלא התקדמות, וכל זה בלי להכנס לתיאור כל פוזה וצעד של המשתתפים.
זה ספר משעשע, ובעיני לפחות גם מודע לעצמו. דינה מלכתחילה היא אדם די שליו בתוך ים של באלגן. היא רגילה לזה. אם במורשת הנסתרת יצורי זוועה היו דבר מזעזע, כאן הבחורה רגילה שהעולם זורק עליה שטויות. מה שקרה, ואני לא חושבת שהיה מכוון מצד הסופרים, זה שהתחלתי לדמיין את כל יצורי הזוועה כמו דמויות מסרטים מצויירים. הפיראטים מכוכב המטמון, גאנטו מלילו וסטיץ' כיכב שם וכמובן רופוס מקים פוסיבל.
האם היו הרבה תיאורים? בחלקים מסויימים כן, אבל זה בקטנה (והספר די קצר). האם זרקו עלינו כמויות מסחריות של יצורים בלי יותר מדי פירוט? כן, למי אכפת, זה חלק מהסגנון.
שורה תחתונה?
נהניתי. מאוד! מיד ממשיכה לשני!
תגובות