אונייה של עצמות ושיניים / קרינה הייל

טוב, נתחיל בבאלגן ואז נשים אותו מאחורינו: אזהרת התייחסות לסופרת! אני שונאת להתייחס לאדם ולא ליצירה. שונאת. אבל לפעמים הם שונאים אותי קודם מעצם קיומי. הבחירה אם להחרים את הספר, לקרא אותו, לרכוש או להשאיל בספריה היא אינדיווידואלית.

אבל אני מאמינה בבחירה מושכלת ולכן האזהרה.

טריגרים

מערכת יחסים אלימה

ביסטיאליטי (סוגשל)

אכילת איברים אנושיים

אז מה יש לנו הפעם?

בגיל 16 מארן ראתה בחור מעל פני הים, בחור - והזדמנות. הזדמנות לחיים טובים יותר, מלאי אהבה, אכפתיות ותשוקה. בגיל 16 מכשפת ים שיקרה לה ושלחה אותה לעולם ששייך לגברים, לזוגיות אלימה ולבדידות. עשר שנים אחר כך הזוג הלכותי נופל בשבי אוניית הפיראטים הידועה לשמצה. לקפטן רמזי ולמארן יש הרבה חשבונות עם מכשפת ים מסויימת, אבל הדרך לנקמה מדממת, אנוכית, ועשויה להסתיים במוות של אחד מהם, של שניהם או של הצוות כולו.

למה לא	למה כן
האכלה בכפית וחזרתיות - היה אפשר לקצץ בקלות חלקים שלמים של הסבר לקוראים. לפעמים ההסבר חזר על עצמו בכל פעם שמארן סיפרה על העבר שלה, ובפעמים אחרות הסופרת שכחה שלקוראים יש, ובכן, הגיון להבין לבד רגשות מסויימים.	הפנטזיה - אין פה מערכת קסם מסובכת, אבל הקסם שיש, ובעיקר היצורים שקיימים - נבדלים זה מזה במראה, באופי ובמנהגים. זה יוצר עולם מלא אגדות שכיף להכנס אליו, גם אם רק לפינה קטנה בקצהו.
הרומנטיקה - אוקי, הם כן חמודים ביחד חלק מהזמן. אבל יש אבל. זה לא עדין ונחמד, זה אלים (פיזית) מצד שניהם, רכושני לאללה ובצבע אפור כהה. מארן בעצמה יותר מדי שלוות נפש לגבי איזה פליק פה ושם ואחרי מה שהיה לה עם אריק הייתי מצפה לאיזשהי תגובה חוץ ממגיע לי	קצב - העלילה זורמת ודברים מתקדמים. אמנם הדמויות נמצאות על ספינה מנותקת מהעולם רוב הספר, אבל לא משעמם על הסיפון!
ביסטיאליטי - סליחה, אבל איכס. זה לא היה ערפד (רק ניבים) או פיי (רק כנפיים). זה היה פול-און זנב בת ים וזה לחלוטין TMI גם מבחינת התיאורים.	אני יודעת שהרומנטיקה נמצאת גם ב"למה לא", אבל היא צריכה להיות גם בכן - הם מאוד משלימים אחד את השניה: בטוב וברע. באהבה ובכעס. במידת ההגיון מול טירוף מוחלט. והחלקים האלה ממש כיפיים לקריאה

שורה תחתונה

אחרי החורים בעולם של הכבולים (הנחמד-מסיבות-אחרות) והאכזבה ממלכת המקוללים, הגעתי לספר הזה של ההוצאה עם מינימום ציפיות. אבל הקריאה ממש זרמה! כן, היה צריך לקצץ הרבה ממנו, אבל הוא נתן תקווה לבחירות התרגום העתידיות! העולם הפנטסטי בו קטן, אבל מגוון והרומן (הגם שלא קולע בול לטעמי) חמוד.