מתנת מלאכים (מרפי #2) / אלירן מלכה

שדים רצחניים, רוחות רפאים ומלאכים לא החלטיים - תברחו מדבק מגע! גילוי נאות: הספר התקבל לקריאה

טריגרים

רצח אלים ותיאורים גרפיים של חלקי גופות

תיאורי זוועה

אז מה יש לנו הפעם?

כילדה מרפי הופיעה בטלוויזיה כדוברת למתים, משחררת הנשמות. היום היא נהגת מונית, חובבת טורטית שמנסה לשמור על פרופיל נמוך. מתנת מלאכים ממשיך את אירועי הספר הקודם (הנערה עם המטבעות בעיניים), כשמתברר ששד/ה נוראי/ת התעוררה מתרדמת - והיה לה הרבה זמן לתכנן את הנקמה המושלמת.

למה כן?

מרסי - אני ממש מחבבת אותה כדמות. יש לה כישרון די מבאס ומורבידי אבל היא מאוד משתדלת לעשות את הדבר הנכון.

חוסר ידע - הספר לא משאיר אותנו באפלה לאורך זמן. קצת חששתי בהתחלה, כי אני אוהבת לדעת את מה שהדמות הראשית יודעת, אבל תוך כמה פרקים קצרצרים המידע מסתדר וממשיכים הלאה בכיף.

פנטזיה - כמו בספר הראשון יש פה גישה מאוד ייחודית לתקשורת עם רוחות. היא אלימה מיסודה, היא לא יפה - אבל כאלה הם החיים (והמוות).

משחקי מין ומגדר - בשלב מסויים ישויות נשיות וגבריות מתערבבות יחד, ונוצר משחק מגניב בין זהות הדמות לגוף הפיזי.

למה לא?

אקשן - האקשן מהיר מדי. נכון שמדובר בנובלה אבל האקשן היה כל כך מהיר שברגע אחד אנחנו בשיא המתח ובשני הכל נגמר בפתאומיות.

מסרים בעוצמה של פטיש 5 קילו - ממש לא כל הזמן(!) אבל כן מספיק בולט כדי לציין את זה. הם נמצאים במעין מעטפת פילוסופית, אבל קצת תלושים מהדיאלוגים האחרים.

מיקום - בספר הקודם זה איכשהו פחות הפריע, אבל מוזרה לי ההתייחסות למקום שנמצא בישראל בשמות כל כך לועזיים כמו "הול סיטי" ו-"סקוואר השלום". אם לא היו מתייחסים לעליה מאתיופיה המרחק הזה בין ישראל "שלנו" לבין ישראל "של הספר" היה עובד לי יותר

הכריכה

היא פשוט כל כך יפה ומגיעה לה פסקה משלה. לכל חלק בה יש הצדקה בנפרד וזאת בחירה מעניינת בעיני להלביש את הכל על דמות אחת. כמעט כמו תקציר ויזואלי של הספר

שורה תחתונה

"הנערה עם המטבעות בעיניים" היה מוצלח, וכאן הרגשתי קצת יותר בלבול בין כל בעלי האינטרסים השונים. אבל מרסי עדיין מגניבה, הסיפור לגמרי זורם - והיי, ספרות מקור ז'אנרית! אני בעד.

כמו בספר הראשון, העלילה המרכזית מתחילה ונגמרת, והפרק האחרון משאיר פתח לתעלומה הבאה.