חקוק בדם / רות דיווידסון

התחלה קשה, אבל אחריה עליה - וכמה קונספטים מגניבים!

טריגרים: עינויים, תקיפה מינית

גילוי נאות: הספר התקבל לקריאה

אז מה יש לנו הפעם?

רומאו ויוליה גרסת המאפיה: רומי סנטורו וג'וליאן לומבארדי, הדור הבא של משפחות הפשע באיטליה, נפגשים במועדון רגע לפני הטיסה של רומי. אבל מפגש אנונימי לא נשאר אנונימי לנצח, ואצל המשפחות לכל פעולה יש מחיר.

למה כן?

• טוויסטים מוצלחים - הגעתי בציפיה לרומן חביב כזה, אבל גנרי. וקיבלתי במקום כמה הפתעות מוצלחות ממש!

• ויכוחים פנימיים - בסוף הספר ממש ניהלתי ויכוח שלם (עם עצמי, בראש) על אחד הקטעים. מבחינתי זה בונוס, כי משהו שם היה מספיק חזק כדי להשאר עליו, לתהות לגביו. הגעתי למסקנה שזה בכל זאת אקט פמיניסטי למרות המעטפת, אבל לא אספיילר. (רק למטה למי שרוצה 😉)

למה לא?

• ההתחלה קשה - אני מחבבת את הקטע של משונאים לאוהבים, אבל כאן (בהתחלה) זה נעשה בצורה כמעט לא נעימה לקריאה, סטייל בתי ספר לאומנות הפיתוי למי שאתרע מזלה ופגשה את השמוקים האלה. ואיכשהו זה מוצג כאחלה שיטה.

• אינסטה-לאב - חובבות הז'אנר יהנו, אבל זה מאוד בולט

• כתיבה בזמן הווה, גם כשמדובר על 14 שנים אחורה

ספויילרים

אוקי, בסוף בסוף הבחורה בהריון, אבל היא לא מוכנה להביא ילד לעולם שבו שתי המשפחות שלו ינסו להרוג אותו, ירדפו אותו, וגם אם במקרה מישהו מהצדדים יהיה מוכן לקבל את הילד עם "דם האויב" - הילד לא צריך לחיות במצב חצוי ובפחד. המשפחות גם ככה על סף מלחמה, התנקשויות הוזמנו, ולה כאישה אין הרבה כח לשנות את מה שקורה. ואז היא באה ונותנת להם אופציה: או שתמשיכו באיבה ואני אעשה הפלה, או שתתנהגו כמו הילדים הגדולים שאתם. והולכת. הויכוח עם עצמי היה האם זה בעצם אקט ממש פמיניסטי או ששוב יש 2 גברים שמחליטים על גוף של אישה. וול... יותר פמיניסטי בעיני. ואסביר: 1) היא היתה זאת שדרשה מהם החלטה 2) היא מצאה דרך להשפיע בעולם שבו אין למילה שלה הרבה כח

שורה תחתונה

אני לא מבינה איפה כל המאבטחים המהוללים של כולם. זה לא הגיוני! אה וזה חמוד, בתור מאפיה אפילו אין בו רומנטיזציה לאלימות (הידד!)