דרך מילוט (דואט הדרכים #1) / שובל מימון

אני חושבת שמצאתי את החידוד שהיה חסר לי כבר הרבה זמן: אני לא חובבת מאפיה במיוחד, אבל רומן פשע? זה כבר עולם כיפי ומלא באקשן

גילוי נאות: הספר התקבל לקריאה

אז מה יש לנו הפעם?

אחרי הטרגדיה, כל מה שלוסיה רוצה זה לחזור הביתה, למשפחה. אבל איך חוזרים למשפחה שכבר לא קיימת? במקום להתמודד עם האובדן, היא בוחרת בדרך אחרת: משימות מסוכנות, כאלה שאף אחד לא מצפה שתצא מהן בחיים. ולמרבה האירוניה היא מעולה בעבודה שלה

למה כן?

• כתיבה זורמת ועלילה שמתקדמת בקצב. התחלתי וסיימתי תוך כמה שעות והספר לא קצר. הפתיחה חזקה ומוצלחת ויש לא מעט קטעים של גיחוך בקול

• מלא אקשן! המון! איזה כיף! הוא גם זורם ויחסית מגוון (מכוניות, אקדחים, סכינים ואגרופים)

• גיבורה באדאסית "מהסוג הישן" (סטייל הקס מ-BDB, או קאת' מציידת הלילה). אחת שממשיכה לכפכף אנשים לאורך כל הספר, ולא עוצרת באמצע רק כי עומד לידה איזה בחור שרירי. אני יודעת שאפשר לנתח את זה לטוב ולרע אבל היי, אני אוהבת כאלה. תתמודדו

• אני ממש מחבבת את הקטע שהנאמנות שלהם (לא רק של הדמויות הראשיות) היא דבר מתמשך בפועל. אמנם בהתחלה יש קצת דיבורים "ברומו של עולם" על נאמנות, אבל מאוד מהר מפסיקים איתם ואשכרה מראים לנו נאמנות מהי. גם בדברים הקטנים

• עד כדי כמה פסקאות הרגש מועבר טוב. סצנת האוכל למשל - מדהימה. עצרתי שם לדקה

למה לא?

• האקשן שם לקישוט, אז הרבה פעמים דיברו על דמויות בלי מספיק הצגה שלהן או של התוכנית, במיוחד בחצי הראשון של הספר

• פייד טו בלק, לא רק של סמאט (זה דווקא היה נחמד, חוץ מסצנה אחת מפורטת יותר שדווקא היה עדיף שלא תהיה) אלא גם של משימות

• הרבע האחרון קצת נמרח לי, ויש שם טרופ שאני לא מחבבת במיוחד ברגיל. פה הוא היה עוד יותר תלוש מבדרך כלל, ונתן מעין פתרון קסם שביאס אותי. גם לוסיה פה all over the place (אם כי היא לא לגמרי מאבדת את המאפיינים שלה)

שורה תחתונה?

ממליצה בכיף